כל שנה בתאריך ה  25/8 עורכים האורתודוקסים לוויה וקבורה סמלית לקראת עלייתה לשמים של מריה הקדושה אמו של ישו כשבראש הלויה צועד איש דת יווני שבידיו האיקונה שנמצאת בדרך קבע בכנסיה הקטנטנה ׳מטוכיון גת שמנים׳ (מקום המפגש – גת שמנים (לזכר הימים שנוצרים לא הורשו לרדת לקבר מרים בעמק יהושפט ליד גת שמנים). שנמצאת ממש מול פתח כנסיית הקבר. יחד בתהלוכה מרובת אנשים הם צועדים עד עמק יהושפט לגת שמנים.

אנחנו הצטרפנו כדי לצלם ה”חגיגה”. בשעה 3 לפנות בוקר הגענו ויויאן ואני לירושלים נכנסתי לעיר העתיקה, די בחשש הרחובות ריקים ושוממים תאורת הטונגסטן צבעה את הקירות בצהוב. החלונות מוגפים כל הזמן השתקתי את ויויאן שלא תדבר עברית בקול רם, ואין נפש חיה. תהיתי היכן האנשים שאמורים להשתתף בתהלוכה? הלכנו מהר, הלב דפק, עד שהגענו לרחבת כנסיית הקבר אז רווח לי, המון אדם, רחש בחש נזירים ונזירות לבושים שחורים צללים הארוכים שהטילו הדמויות השחורות יצר אוירה גותית מחשמלת. עלינו לכנסיה צליל נעים של תפילה ביוונית ליטף את אוזנינו. למטה התערבבו ה שפות,רוסית יוונית, אמהרית, ערבית, וכל מי ששייך לכנסיה האורתודוקסית.

ראש הכנסיה ירד מהמדרגות ובידיו האייקונה של מריה, המון רב נדחק להגיע אליה לנשק ולבקש ברכה. לאחר מכן הסתדרו בשתי שורות הנזירות תחילה עם נרות בידיהן לאחר מכן הנזירים. התחילו ללכת בסמטאות הצרות ב”דרך היסורים” הVIA DOLOROZA הדרך בה הלך ישו עם הצלב על גבו. חושך מסביב רק צללים מרצדים של אנשים בשחור, הגברים גבוהים רזים בכובעים מרובעים יש המתהדרים בקוקו קטן {אלה היוונים} והנשים חלקן בכובע מחודד וחלקן בכובע שטוח הקשור כמו קופסא על הראש.

אט אט החל להאיר היום הצללים התקצרו הגענו לכנסיה תור עצום להכנס פנימה על מדרגות הכנסיה המון נרות דקים דלוקים אנשים התכופפו להדליק את הנר שלהם, אמנם היה חם ומהביל בפנים אבל אוירה של קדושה ריחפה באוויר.

צילומים: תמר מצפי (C) כל הזכויות שמורות